<h1>רבינו ירוחם נכ"ג ח"ד</h1>
<h2>דף לג:</h2>
סרוס באדם אסור דכתיב ובארצכם לא תעשו. ומסרס אחר מסרס חייב וכל אלו בין ביד בין לשתות סם לעקור אסור אפילו לסריס ואפילו לזקן אבל אשה שאינה מצווה על פריה ורביה מותרת לשתות סם לעקור שלא תלד פשו' בשבת. וכתב בשאלתות [פר' אמור] שאם שתה סם לרפואה לצורך גופו ואותו סם מעקר דאף על גב דקיימא לן כרבי שמעון דדבר שאין מתכוין מותר דוקא בשבת אבל בשאר איסורי תורה לא ואסור דקרי' ביה ובארצכם לא תעשו ע"כ והתוספות כתבו דבכל התורה קיימ' לן כר"ש ואפי' לר"ש אסור דפסיק רישי' ולא ימות הוא ומודה בו ר' שמעון ואפילו לבה"ג שכתב דאינו אסור פסיק רישיה כשאינו נהנה ממה שעושה כמו שכתבתי בדין שבת נתיב י"ב דוקא לענין שבת דבעינן מלאכת מחשבת אבל בשאר איסורין אפילו לבה"ג הוא אוסר רבי שמעון בפסיק רישיה דאסור אף על גב דאינו נהנה ולא ניחא ליה הילכך אסור לדברי כל הפוסקים וכן כתב הרא"ש.
<h2>דף מד:</h2>
פצוע דכא בידי שמים כשר בידי אדם פסול פשוט ופרש"י בידי שמים על ידי רעמים או ברד או לקוי ממעי אמן אבל אם אירע בו חולי וחסרה פסול והרמ"ה כתב דעל ידי חולי גם כן חשוב בידי שמים וכשר ומשמע מן הירושלמי דלקוי על ידי חולי חשוב כעל ידי אדם כמו פרש"י. ביצה אחת כלומר פצוע דכא בביצה אחת ואין לו כי אם ביצה א' קיימת פסול. ויש מי שאומר ביבמות דכש' ויש מי שפירש כי הא דאמרינן פסול בידי אדם אבל בידי(ם) שמים כשר וכן כתב הרמ"ה וקשה דמאי איריא ביצה א' אפילו בשתים אם הוא בידי שמים כשר. ורבינו תם פירש כי הכל מיירי בידי אדם והא דאמרינן פסול בנפצעה אבל ניטלה כשר ומה שאמרנו למעלה בנכרתו חוטי ביצים שפסול דוקא בשתים אבל בביצה אחת כשר ויש מי שפסק דפסול בכל ענין דהלכה כת"ק כיון שהוא בידי אדם וכן נראה דעת רי"ף. נכנס לו קוץ בביציו ונקבה בענין שיצא מהם שכבת זרע פסול ואף על גב שנסתם אותו הנקב אחר זמן דכבידי אדם דאמי ואם הוליד בניו ספק ממזרים ואסור בממזרת וכל שכן בבת ישראל פשוט ביבמות וכן כתב הרמ"ה. ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה פירוש שניקב למטה מעטרה בסוף הגיד כלפי הקרקע והנקוב הולך מבפנים באלכסון ויוצא כנגדו למעלה מעטרה כלפי הגוף אלא שאין הנקב מפולש למעלה כלפי חוץ אלא שניקבה שפופרת מבפנים למעלה מעטר' ויצא הנקב באלכסון לבשר שלמט' מעטר' כלפי חוץ פסול דעטרה כל שהוא מעכבת רוצה לומ' אף על פי שאין הנקב מפולש למעלה מעטרה הרי נקב כל דהו מעכב בעטרה מלקלח ופסול ודוק' שיש נקב כל דהו למעלה מעטרה או בעטרה עצמה אבל אם נכר' הגיד לגמרי מעטרה ולמטה כשר ודוקא שנשתייר מן העטרה מלא החוט על פני כלה וכלפי ראשה פירוש שיהא החוט סובב את כלה כלפי ראשה שהוא כלפי הגוף אע"פ שלא נשתייר בה כלום כלפי קרקע כשר ואם נחתכה כלפי הגוף אע"פ שנשתייר מלא החוט על פני הקף כל הגיד כלפי קרקע פסול פשוט וכן כתב הרמ"ה ורוב הפוסקים על פני כלה ורש"י גריס על פני רובה. ועוד פשוט בין במרזב בין בקולמוס כשר ואפילו למעלה מעטרה ונראה דאפילו בעטרה עצמה דבין כקולמוס בין כמרזב כשר וכן נראה מפרש"י דגריס על פני רובה כמו שכתבתי אבל הרמ"ה פי' כי זה מיירי בנגרר כגון שנגרר כקולמוס שמחתכין בו באלכסו' כלפי חודו וכן אם נגרר כמרזב שנמצא הגרר מקיפו כל סביבותיו והחקק באמצע כמו מרזב שהחתך מקיף כל סביבותיו והחקק באמצע וכתב דלאו בנכרת הגיד לגמרי מיירי אלא כגון שנגרר (בתר) [בשר] שלמעלה מעטרה עד שנתגלה שפופרת שכבת זרע ממנה והעטרה קיימת אבל אם נכרת למעלה בעטרה בין במרזב בין בקולמוס פסול שהרי נכרתה העטרה שהיא למטה מן הגיד ובעינן כחוט על פני כלה וליכא ע"כ. ועוד פשוט ואם נסתמה שפופרת של שכבת זרע ויוצא במקום מי רגלים קטנים רוצה לומ' במקום השתן פסול כי יש שני קנים א' יוצא ממנו מים קטנים וא' יוצא ממנו שכבת זרע ואין שכבת זרע מתבשל אלא במקומו ר"ל בשפופרת שלו ומאחר שיצא דרך קטנים אינו יכול להוליד ופסו' פירוש מיירי שבא מחמת חולי דאם בידי אדם כשר. ואם ניקב נקב קטן השפופרת שנסתם בכל שהו או אינו ניכר רואין אם כשהאיש רואה הקרי הנקב נקרע ונרחב פסול מחמ' דוחק הזרע ואם לאו כשר וזה מיירי בעטרה עצמה דאי למעלה מעטר' אפילו נסתם פסול. ועוד פשוט ניקב פסול נסתם כשר והרמ"ה כתב דוקא בעטרה עצמה דאי למעלה מעטרה אפי' נסתם פסול אבל רש"י לא פירש כך דהוא פירש נסתם כשר בכל ענין. ועוד פשוט המטיל מים משני מקומו' כשר.
<h2>דף מז.</h2>
היו לו בנים בגיותו ונתגייר כבר קיים פריה ורביה פשוט בבכורות.
